החלטה בתיק ת"א 14273-09-12

מונחת בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מטעם נתבע 1 בשל העדר עילה, העדר נזק ולחילופין ניתוק קשר סיבתי בין הנתבע 1 לנזק הנטען.

על קוצו של יוד, המדובר בתובענה בסך 562,672.47 ש"ח שהגישו מר אברהם יעקב וחנה שטירמר (להלן: " התובעים"/ " המשיבים") כנגד שלושה נתבעים, בניהם עו"ד יצחק פרידמן (להלן: " הנתבע 1"/ " המבקש"). על פי כתב התביעה, ביום 30.4.2006 חתמו המשיבים על זיכרון דברים לרכישת זכויות בעלות בנכס מקרקעין מחברת מצפה בראשית בע"מ. ביום 12.5.2006 שילמו המשיבים את התמורה בסך 276,000 ש"ח. ביום 11.7.2006 נכרת הסכם מכר בין המשיבים למצפה בראשית שיוצגה ע"י המבקש אשר ערך את ההסכם. המבקש נטל על עצמו לייצג את המשיבים לצורך רישום זכויותיהם בנכס. ביום 18.7.2006 רשם המבקש הערת אזהרה בגין זכויות המשיבים. לנוכח אי התקדמות הבניה דרשו המשיבים את החזר השקעתם, לפיכך ביום 4.7.2007 ערך המבקש הסכם לביטול המכר במסגרתו התחייבה מצפה בראשית להשיב למשיבים את התמורה ששולמה בגין רכישת הזכויות מיד בתום בניית הנכס ומכירתו לקונים חלופיים. בדיעבד טוענים המשיבים שהסתבר כי מצפה בראשית "מרוסקת כלכלית" ולמעשה כיום היא חדלת פירעון.

בתביעה שבפניי מלינים המשיבים בין היתר על הייעוץ המשפטי שקיבלו מהמבקש וטוענים בין השאר להטעיה, מצגי שווא, הפרת חובת השליחות והנאמנות וחריגה ממסגרת השליחות.

בבקשה דנן טוען המבקש כי רבות מן העובדות המפורטות בכתב התביעה והנוגעות למצב הזכויות במקרקעין ותפקודו נעות בין ספקולציות חסרות בסיס להכפשות חמורות וחסרות יסוד. עם זאת, אף אם נקבל את האמור בכתב התביעה הרי שיש לדחותה על הסף כנגד המבקש מאחר והנזק הנטען התגבש עוד בטרם הכירו אותו המשיבים; זאת ועוד, ביהמ"ש אשר דן בפירוק חברת מצפה בראשית נתן לרוכשי הדירות ובתוכם המשיבים אורכה להגשת תביעות חוב מתאימות ולכן אין לשלול את האפשרות שהמקרקעין ימכרו בסופו של יום והתובעים יקבלו את כספם; 

כמו כן טוען המבקש, לניתוק הקשר הסיבתי שכן מעורבותו בעסקה החלה רק לאחר שזיכרון הדברים היה חתום וחתימת המשיבים על החוזה לא שינתה את מצבם ואף הטיבה אותו. במסגרת זיכרון הדברים פתחו המשיבים פתח לאפשרות בה לא יקבלו הם בעלות, מה גם ולא דרשו הם כנגד התשלום בטוחה. עוד מוסיף הוא וטוען כי הגורם שקיבל כסף, לא סיפק סחורה והתחייב להשיב סכומים ולא השיבם  הם צדדים אחרים ולא המבקש. היסוד לתביעה הוא בגין עילת ההשבה. עילה זו אינה רלוונטית למבקש שהרי הכספים לא הגיעו כלל לידיו.

מנגד טוענים המשיבים כי המבקש לא צירף תצהיר לבקשתו ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. עוד טוענים הם שביהמ"ש של פשט"ר קבע כי יש להם עילת תביעה כנגד המבקש  והורה להם לברר את טענותיהם בערכאה המתאימה, וכך הם נוהגים. באשר לטענת "טרם התגבש הנזק" טוענים המשיבים כי בכתב הגנתו טען המבקש כי אין כל סיכוי שיזכו הם לקבל את היחידה שרכשו ולכן הטענה שלפיה אין לשלול את האפשרות שהמקרקעין ימכרו והמשיבים יקבלו את כספם הינה תמוהה. בנוסף, סכום התביעה מהווה הנזק האמיתי הגבוה מכספי התמורה ששולמו בגין הנכס ומשקף את הערך שהתגבש. לעניין הטענה בדבר ניתוק הקשר הסיבתי טוענים כי כתב התביעה עוסק בעיקר במה שארע ממועד כריתת הסכם המכר ואילך ואחריות המבקש נובעת מאירועים אלה, עימם כלל לא התמודד בבקשתו. לגישתם, המבקש יכול וצריך היה לתרום למניעת הנזק כמייצג ושלוח של המשיבים.

בתשובה לתגובה חוזר המבקש על טענותיו בבקשה ומוסיף כי נקודת המוצא של הבקשה היא ההנחה לפיה בסופו של יום יוכחו הטענות המפורטות בכתב התביעה ומטעם זה לא צורף תצהיר. באשר לטענה שביהמ"ש לפירוק קבע כי עומדת למשיבים עילת תביעה הרי שאין הדבר יכול לשמש כראיה לכך שקיימת עילה כנגד המבקש, מה גם ומדובר בהערת אגב שאינה מחייבת ואינה יכולה להיות מוכרעת ע"י בימ"ש שכלל לא בחן את התביעה. באשר לטענת "טרם התגבש הנזק", הציטוט אותו מנסים המשיבים ליחס למבקש מכתב ההגנה הינו דווקא כביטוי לגרסת המשיבים ולא גרסת המבקש. הסכומים הנוספים בכתב התביעה מעבר לסכום התמורה הנתבע בגין הנכס אינם אלא טפלים לסך הנ"ל וממילא בנפול תביעת סכום זה תיפול גם תביעת הסכומים הנלווים. לסיום טוען המבקש כי אין בעילות המנויות למצוא את הקשר בינן לבין העובדות המפורטות בכתב התביעה ביחס אליו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה הנני סבורה כי יש לדחותה מן הטעמים שיפורטו להלן.

אכן סילוק על הסף הינו סעד קיצוני אשר ביהמ"ש לא ינקוט בו כדבר שבשגרה ויפעילו בזהירות רבה. לגבי מחיקה בשל העדר עילה נקבע כי האמצעי יינקט במקרים בהם ברור שבשום אופן אין התובע יוכל לקבל, על יסוד טענותיו, את הסעד שמבקש. עוד נקבע כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל. ראו אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 171:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט ביהמ"ש על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה."

בענייננו, כתב התביעה מעלה שלל טענות הנוגעות לתפקוד המבקש לאחר החתימה על זיכרון הדברים. טענות אלה יש לברר את באמצעות ראיות, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי לא קיימת עילת תביעה ו/אין קשר סיבתי בין המעשה הרשלני לנזק. בין היתר יהיה על בית המשפט לבחון מה היה מעמדו של המבקש כלפי המשיבים לאחר חתימת הסכם המכר (האם ייצג את שני הצדדים; האם ייצג רק צד אחד; האם גם המשיבים  היו מיוצגים על ידי גורם אחר); האם הייעוץ שניתן היה רשלני; האם המבקש ידע עובדות שהיה עליו לגלותן למשיבים, והאם נמנע מלעשות כן, ביודעין או שלא ביודעין. לכן - יש לדחות את הטענה של העדר עילה ו/או ניתק קשר סיבתי.

בנוגע לטענת המבקש לפיה הנזק טרם התגבש שכן טרם ניתנה הכרעת המפרק בהוכחת החוב- איני רואה בכך טענה המעכבת את בירור התביעה שבפניי. למשיבים קיימות לכאורה מספר עילות משפטיות הנובעות מהמסכת העובדתית, ועילות אלו הינן כנגד גורמים שונים. ברי כי המשיבים לא יפרעו פעמיים, וכל סכום שיתקבל - אם יתקבל - יופחת מסכום החיוב בו יחויב המבקש, אם וככל שהתביעה כנגדו תתקבל ואם אכן באותם ראשי נזק עסקינן.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ג , 22 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: